טיפול באכילה רגשית או 30 ק"ג ב-30 שניות
על העמוד חשמל בצומת ליד ביתי תלוי לו מזה חודש שלט קטן ובו מסר קצר : 30 ק"ג ב 30 שניות. חשבתי היום על האדם שתלה את השלט. האם הוא באמת מאמין שאפשר לשנות דפוסי חיים של עשרות שנים ולהחליפם בדפוסים חדשים. האם יש עדיין אנשים שמאמינים בקסמים מסוג זה ?
האנשים שבאים אלי לטיפול פרטני, לקבוצה, לשמוע הרצאה – יש משהו משותף בכולם. הם וויתרו על האשלייה שהדיאטה הבאה תהיה הדיאטה האחרונה. האנשים מכירים את כל השיטות ובעיקר מכירים את הרגע בו הדיאטה מסתיימת. יש כאלה שנשברים אחרי יום, אחרים אחרי שבוע, אחרים אחרי חודש ואחרים אחרי שנה. החזקים ביותר שולטים ונמנעים אפילו עשר שנים אבל בסוף כולם נשברים בדר" סביב אירוע משמעותי, מורכב וקשה בחיים.
הדרך היחידה לעשות שינוי לתמיד ממקום של בניית שומר פנימי (ולא לספור, לחשב, לשקול ועוד פעולות חיצוניות) עוברת דרך המוכנות שלנו לשחרר את מערכת היחסים שלנו עם האוכל, אפילו לשעתיים שלמות ולתת לעצמנו לצלול אל כל העולם שמעבר לאכילה הרגשית שלנו. טיפול באכילה רגשית מתייחס קודם כל לחלק הרגשי בתוך מערכת היחסים שלנו עם האוכל.
כל השאלות שעוד לא העזנו לשאול את עצמנו ואחרים וכל התשובות שלא רצינו להעלות על דעתנו כאפשריות נמצאות בצד השני של החומה.
משתתפת בסדנה שלי כינתה פעם את הצד השני כשדה ריקני , והרבה אכלנים רגשיים מדברים על אכילה מתוך ריקנות. אכליה רגשית וכפייתית בדר"כ מתבצעת ע"מ לא לפגוש את אותו שדה ריקני.
אי אפשר למלא ריקנות, לא באוכל ולא באמצעים אחרים.
ריקנות היא מצב הוויה ושום תהליך פסיכולוגי של שנים לא ימלא ריקנות (בוודאי לא ב 30 שניות).
הדרך היחידה היא לאפשר לעצמנו להכיר חלקים בעצמנו שאנו לא מכירים, ללכת בתוך הפחדים שלנו ועמוק לתוך הריקנות שלנו.
התוצאה תהיה שהאכילה שלנו בסופו של דבר פחות תעניין אותנו ולכן לא יהיה לנו ממה להימנע או במה לשלוט.
רק שלושה מתוך 100 אנשים מצליחים לעשות את התהליך הזה והוא יכול להתחיל רק שנוותר על הדיאטה הבאה ונסכים להיכנס עמוק לתוך החיבור הרגשי שלנו לאוכל: הסיבות, הדפוסים, התוצאות, והמחסומים המונעים מאיתנו לשחרר את מערכת היחסים העמוקה שלנו עם האוכל.
לאחר מכן נוכל להתחבר חזרה לגופנו, ממנו התרחקנו עם השנים עד שנוכל להגיע ליום שנאכל כמעט תמיד רק שנהיה רעבים ולא משום סיבה אחרת.
האנשים שבאים אלי לטיפול פרטני, לקבוצה, לשמוע הרצאה – יש משהו משותף בכולם. הם וויתרו על האשלייה שהדיאטה הבאה תהיה הדיאטה האחרונה. האנשים מכירים את כל השיטות ובעיקר מכירים את הרגע בו הדיאטה מסתיימת. יש כאלה שנשברים אחרי יום, אחרים אחרי שבוע, אחרים אחרי חודש ואחרים אחרי שנה. החזקים ביותר שולטים ונמנעים אפילו עשר שנים אבל בסוף כולם נשברים בדר" סביב אירוע משמעותי, מורכב וקשה בחיים.
הדרך היחידה לעשות שינוי לתמיד ממקום של בניית שומר פנימי (ולא לספור, לחשב, לשקול ועוד פעולות חיצוניות) עוברת דרך המוכנות שלנו לשחרר את מערכת היחסים שלנו עם האוכל, אפילו לשעתיים שלמות ולתת לעצמנו לצלול אל כל העולם שמעבר לאכילה הרגשית שלנו. טיפול באכילה רגשית מתייחס קודם כל לחלק הרגשי בתוך מערכת היחסים שלנו עם האוכל.
כל השאלות שעוד לא העזנו לשאול את עצמנו ואחרים וכל התשובות שלא רצינו להעלות על דעתנו כאפשריות נמצאות בצד השני של החומה.
משתתפת בסדנה שלי כינתה פעם את הצד השני כשדה ריקני , והרבה אכלנים רגשיים מדברים על אכילה מתוך ריקנות. אכליה רגשית וכפייתית בדר"כ מתבצעת ע"מ לא לפגוש את אותו שדה ריקני.
אי אפשר למלא ריקנות, לא באוכל ולא באמצעים אחרים.
ריקנות היא מצב הוויה ושום תהליך פסיכולוגי של שנים לא ימלא ריקנות (בוודאי לא ב 30 שניות).
הדרך היחידה היא לאפשר לעצמנו להכיר חלקים בעצמנו שאנו לא מכירים, ללכת בתוך הפחדים שלנו ועמוק לתוך הריקנות שלנו.
התוצאה תהיה שהאכילה שלנו בסופו של דבר פחות תעניין אותנו ולכן לא יהיה לנו ממה להימנע או במה לשלוט.
רק שלושה מתוך 100 אנשים מצליחים לעשות את התהליך הזה והוא יכול להתחיל רק שנוותר על הדיאטה הבאה ונסכים להיכנס עמוק לתוך החיבור הרגשי שלנו לאוכל: הסיבות, הדפוסים, התוצאות, והמחסומים המונעים מאיתנו לשחרר את מערכת היחסים העמוקה שלנו עם האוכל.
לאחר מכן נוכל להתחבר חזרה לגופנו, ממנו התרחקנו עם השנים עד שנוכל להגיע ליום שנאכל כמעט תמיד רק שנהיה רעבים ולא משום סיבה אחרת.
